פסק-דין בתיק ת"א 6220-01

מבוא

1.         בשנת 2001 הגיש התובע (להלן: "דקל") תביעה למתן חשבונות (ת"א 6220/01) נגד עו"ד אלחנן ויניצקי (להלן: "ויניצקי" או "הכונס"). תביעה זו תיקרא להלן: "התביעה הראשונה". בתביעה הראשונה טען דקל כי ויניצקי מונה ככונס נכסים להשלמת בניית בניין על חלקת מקרקעין בפתח תקוה (להלן: "המגרש") שבבעלות יקותיאל כהן הרמתי (להלן: "הרמתי") וכי עוד קודם לכן שימש כנאמן והתחייב להעביר לדקל מתוך כספי מכירת הדירות שיתקבלו בידו חובות שחבים לו הרמתי ושמואל הורמן (להלן: "הורמן") מכח הסכמים שונים (להלן: "ההסכמים"). בתביעה הראשונה התבקש בית המשפט לחייב את ויניצקי ליתן פרטים מלאים ודו"ח כספי אודות הפעולות הכספיות שבוצעו על ידו בקשר עם הפרוייקט נשוא המגרש ולחייבו לשלם לדקל את המגיע לו לפי ההסכמים. דקל העריך, לצרכי אגרה, כי הסכומים המגיעים לו הינם 100,000$, דהיינו 430,000 ש"ח דאז.

2.         התביעה הראשונה נמחקה עקב אי התייצבות דקל לדיון, אך מאוחר יותר, נקבע כי המחיקה תבוטל אם ישלם דקל לויניצקי סך של 3,000 ש"ח. לאחר שבהחלטה מיום 17.2.03 הוארך המועד לביצוע התשלום הנ"ל, אין מחלוקת כי סכום זה שולם במועד המוארך, ולפיכך המחיקה בוטלה.

            עם זאת, קבע בית המשפט בהחלטה מיום 17.2.03 כי דיון ייקבע רק לאחר שיומצא למזכירות אישור על ביצוע התשלום, ומאחר ולא נמסרה כל הודעה בעניין זה ולא ננקט כל צעד על ידי מי מהצדדים לקידום התובענה, נותרה התביעה כתביעה מחוקה ברישומי המערכת, ודבר התשלום התגלה רק בעת הגשת תביעה נוספת, כפי שיפורט להלן.

3.         ביום 4.5.08 הגיש דקל תביעה נוספת (ת"א 1801/08, להלן: "התביעה השניה"), שהינה תביעה כספית בה נתבעו הרמתי, הורמן וויניצקי, כאשר סכום התביעה הינו 1,289,451 ש"ח, המהווה, לפי טענת דקל, את חובותיהם של הרמתי והורמן לפי ההסכמים, בהפחתת סכומים מסויימים (סכום אחד שהתקבל בידי דקל, וסכום נוסף שהיה על דקל לשלמו לפי אחד ההסכמים). בכתב התביעה החדש צויין כי הסך של 3,000 ש"ח אותו חוייב דקל לשלם כתנאי לביטול פסק הדין המוחק את התביעה החדשה אכן שולם, ורק כך נודע לבית המשפט על כך שהתשלום בוצע.

4.         בהחלטה מיום 20.4.09 נדחתה התביעה השניה נגד ויניצקי על הסף, שכן הוגשה באותן עילות בהן הוגשה התביעה הראשונה, וזאת כאשר התביעה הראשונה תלויה ועומדת.

            עם זאת, נותר ויניצקי בעל דין גם בתביעה השניה, שכן הרמתי שלח נגדו הודעת צד ג' (שנשלחה גם להורמן).

5.         באשר להורמן, לא הוגש על ידו כתב הגנה כנגד התביעה השניה והודעת צד ג' שהוגשו נגדו. ביום 4.5.09 ניתן ע"י כב' הרשמת פסק דין נגדו בתביעה השניה בהעדר הגנה, וביום 3.3.10 עוכבו ההליכים נגדו בהודעת צד ג' משהוברר כי הוכרז כפושט רגל.

המערכת ההסכמית והשתלשלות העניינים עד הגשת התביעות

6.         הרמתי היה בעלים של המגרש, והתקשר בזמנו עם חברת דוד לוי ובניו בע"מ (להלן: "חברת דוד לוי") בעיסקת קומבינציה לגבי המגרש.

7.         משנקלעה חברת דוד לוי להליכי פירוק, בוטלה העיסקה עימה, ונמצא קבלן חלופי, הלית חברה לבניין בע"מ (להלן: "הלית") שבבעלותו של הורמן.

8.         מי ש"מצא" את הקבלן החלופי הוא דקל, שבנוסף, השקיע כספים לא מועטים במגרש כדי לשחררו מעיסקאות קודמות שנעשו לגביו, כגון תשלומים לקופת הפירוק של חברת דוד לוי ולמפרק, ותשלומים לשני רוכשים שרכשו מהחברה הנ"ל דירות שהתעתדה החברה לבנות על המגרש.

9.         ביום 25.1.95 נחתמו שלושה הסכמים בעניין המגרש (להלן: "שלושת ההסכמים") לפי הפירוט הבא:

א.         הסכם קומבינציה בין הרמתי לבין הלית בערבותו של הורמן (להלן: "הסכם הקומבינציה"), ובו נקבע כי הלית תבנה על המגרש בניין ובו 13 דירות, כשהתמורה להרמתי תהיה דירת 4 חדרים בקומה ב' ומחצית דירה בת 3 חדרים בקומה א', ובנוסף, סך של 110,000$ שישולמו עם קבלת היתר הבניה.

ב.         הסכם בין דקל לבין הלית בערבותו של הורמן ובו נקבע כי הלית תשלם לדקל בגין השקעותיו בעבר במגרש סך של 140,000$ + מע"מ עם קבלת היתר הבניה, וכי מתוך סכום זה ישלם דקל את מס הרכוש שחל עד ליום קבלת היתר הבניה.

ג.          הסכם בין דקל לבין הרמתי  (להלן: "הסכם דקל - הרמתי") ובו נקבע כי "הרמתי מעביר לדקל סך של 90,000$ בש"ח עם קבלת סכום זה מהורמן", ןלדקל והרמתי אין תביעות זה כנגד זה. כן התחייב דקל לשלם את מס הרכוש החל על המגרש בעבר ועד יום קבלת היתר הבניה.

            אף בהסכם זה צויין כי הסכום נשוא ההסכם משולם לדקל בגין תשלומים ששילם בעבר (בשנת 1990) כדי לשחרר את המגרש מחובות קודמים.

10.        את כל ההסכמים הנ"ל ערך ויניצקי, ובשני ההסכמים האחרונים נקבע כי ויניצקי ישמש כנאמן לכספים שדקל אמור לקבל לפי ההסכמים.

11.        במכתבים מיום 24.9.97 ומיום 1.12.97 אישר ויניצקי לעו"ד גוטליב, בא כוחו דאז של דקל, כי פתח חשבון נאמנות וכי לפי סיכום עם הקבלן (הלית/הורמן), כל כספי מכירת הדירות יופקדו בחשבון זה וישמשו קודם כל לפרעון החובות לדקל והרמתי. במכתב מיום 1.12.97 ציין ויניצקי כי "אני מתחייב לדאוג לכך כי הסכומים הראשונים שיכנסו יוקדשו קודם לתשלום החובות לכהן הרמתי יקותיאל וחיים דקל בהתאם לחוזים".